⸻

על הבושם

Ma mère Rachel נולד מתוך געגוע געגוע לאמא שלי רחל, שהייתה הלב שלי.
כשהייתי ילדה, היא הייתה עוטפת אותי תמיד לא רק בחיבוק, אלא בריח.
ריח של ניקיון, של כביסה רכה, של טלק עדין.
הניחוח הזה היה כמו הצעיף שלה עוטף, שומר, מגן.

גם כשכעסה, גם כשצחקה, גם כשהייתי כבר גדולה.
וכשהיא הלכה, נשאר הריח על הסוודר שלה, על המצעים, באוויר.
וזה מה שהחזיק לי את הלב.

Ma mère Rachel הוא לא עוד בושם.
הוא זיכרון מבושם.
הוא ניסיון לתפוס משהו שאי אפשר באמת להסביר את התחושה הזו, שאמא כאן.
שהיא נשארת איתי, ודרך הניחוח גם איתכם. 

כשהתחלתי לעבוד על הבושם לא האמנתי שאצליח להנכיח אותה כל כך בחיינו שוב והצלחתי

הבושם עדין, נקי, נוכח ועוטף מבלי להשתלט.
בדיוק כמו רחל, בדיוק כמו אהבה של אמא